חמ"ל נעדרים . מטה משפחות החטופים .

ידעתי שיהיה לי קשה ללכת . לא תיארתי לעצמי עד כמה .

כבר כמה ימים שאני רוצה להגיע אליהם . לחבק . לחזק .

אני הרי מכיר את כל החטופים דרך הפעילות בחמ"ל .

​

*

​

התקרבתי לכיוון מתחם הקריה בתל אביב .

מישהי ניגשה אלינו עוד כשעמדנו באור אדום וחילקה סרט צהוב לנהגים .

הושטתי יד לקבל ממנה גם אחד .

היא הסתכלה על העיניים שלי לתוך הקסדה של האופנוע ואמרה תודה .

לא הבנתי על מה .

​

*

​

אחרי הרמזור העמדתי אותו ליד מתחם שרונה וצעדתי ברגל .

ליד אחד השולחנות מישהי אחרת ראתה שאני מסתבך עם קשירת הסרט

והציעה לי עזרה . אני רואה שיש לך צמיד זיהוי תכלת על היד .

זה גם קשור? אמרתי שכן .

משהו שהיה לנו בחמ"ל נעדרים .

החלטתי לא להוריד אותו עד שתסתיים המלחמה .

היא חיבקה אותי . אני חיבקתי אותה והמשכתי הלאה .

 

*

 

מסביב תלויות מלא תמונות ואני מכיר את כולם .

מקרינים תמונות בלופ על מסך . מודבקות תמונות על הספסל . באוהל . על המעקה .

אין פרצוף שאני לא מזהה .

נעמדתי מול תמונה . בוהה בה . הראש מתחיל להפציץ אותי באינפורמציה .

צלקת קטנה שפה עליונה . כתם לידה בזרוע ימין מאחורה וגם אחד במפשעה .

לבשה טי שירט צהובה . איכון נייד אחרון...

עובר לתמונה הבאה .

קעקוע של מצפן בחזה צד ימין . נוטל תרופות... באופן קבוע .

לבש דגמ"ח צבע חאקי לא ידוע צבע חולצה .

וכך הלאה וכך הלאה .

 

*

 

מרגיש יד אוחזת בי ולוקחת אותי הצידה .

חמ"ל נעדרים אמרת?

בבקשה אל תגידי את זה בקול רם . עשיתי טעות שאמרתי לך . זה נפלט לי .

היא עושה איתי עוד כמה צעדים הצידה .

איך קוראים לך? בבקשה אני מבקש ממך .

רק תגיד לי איך קוראים לך .

עדי . קוראים לי עדי . אני יודעת מי אתה .

אני התכתבתי איתך . תיארתי לעצמי וקיוויתי שלא תביני .

 

*

 

בחמ"ל התלבטנו מאוד אם לענות ואיך לענות למיילים שהגיעו לתיבת המשפחות . ובמקרים חריגים הייתי עונה ומבקש עוד מידע ורושם בתחתית המייל למטה .

עדי חמ"ל נעדרים אזרחי .

היה מקרה שכתבתי תתקשר אליי דחוף והשארתי את המספר .

הנייד שלי צלצל תוך פחות מעשר שניות .

​

*

 

נלחמנו על כל מידע אמת שקיבלנו וגם על מידע פייק .

קיבלנו מיילים על נעדרים שבכלל לא קיימים .

מתחילים לחקור לעומק ומגלים שאין בכלל אנשים כאלה .

אבל במצב שאנחנו נמצאים לא לוקחים סיכון ובודקים הכל כולל הכל .

מכל הכיוונים האפשריים .

 

*

 

תגיד לי רק אם הוא בין החטופים החיים או המתים .

היא מתפרקת לתוך הזרועות שלי . מבלי שאמרתי מילה .

ואני מחבק אותה וגם בוכה יחד איתה .

את מבינה שאסור לי להגיד .

למה את מתפללת? בקול חנוק היא עונה .

כבר לא יודעת .

ואחר כך אני יושב איתה על שפת המדרכה מול הקריה עד שהיא נרגעת .